סטרטגיית למידה הינה תוכנית פעולה או הליך המיועדים להשיג מטרות לימוד באופן יעיל ומטיב. במבט רחב יותר אסטרטגיה מהווה תכנון דרך פעולה ובו מספר שלבים מוגדרים ומנומקים ואלטרנטיבות להחלפה במידת הצורך.
בתחום החינוך, אסטרטגיות הלמידה מתייחסות לדרכי פעולה וכלים שאותם מאמץ כל תלמיד בעצמו או באמצעות הצעות או הוראות מפורשות אותן הוא מקבל, בין אם קיבל מטלה או נדרש לקרוא חמורים לימודיים חדשים.
אסטרטגיות הלמידה השונות יכולות להוביל לשיפור משמעותי בהישגים לימודיים ואקדמאים. על מנת שכל תלמיד יוכל ליישם בצורה מוצלחת אסטרטגיית למידה, על אותה אסטרטגיה להיות מותאמת למיומנויות הלמידה האישיות שלו.
אסטרטגיות למידה מהוות ערך חשיבתי ותכנוני ובו שלב אסטרטגי, יישומו ובקרתי שבו מיישם התלמיד ארגון מחשבתי לאורך כל התהליך. בחירת האסטרטגיה נעשית על ידי התלמיד. היא יכולה להיות קשורה קשר ישיר למשימה הלימודית, להיות כעזר חיצוני ואף להיות גורם שלא קשור ישירות לאותה משימה לימודית. אדם יכול לסגל לעצמו אסטרטגיות למידה באופן עצמאי ואף דרך הוראה או הדרכה אישית או קבוצתית.
מאפייני אסטרטגיית למידה
אסטרטגיות למידה מתאפיינות בפרמטרים הנוגעים ליעילות, הכללה והנמקה.
- יעילות: אסטרטגיית הלמידה נדרשת על מנת להשיג המטרה. ייתכנו אסטרטגיות שונות להן יכולת להשיג את אותה מטרה דרך מדדים שונים.
- הכללה: אסטרטגיית הלימוד יכולה להיות כוללנית ורחבה – מארגון וסידור החומר ועד היכולת לפתור בעיה מתמטית מסוימת.
- הנמקה: כל שלב באסטרטגיית הלמידה צריך להיות בעל סיבה ברורה לקיומו.
אסטרטגיות למידה – סוגים
ישנם סוגים שונים של אסטרטגיות למידה. חלקן נוגעות להכנה ללמידה, ארגון הסביבה הלימודית, סיכום החומר הנלמד, אופן הכנת שיעורי הבית והמטלות, ניהול זמן יעיל, הכנה למבחנים, אופן ביצוע המבחן, ניהול הזיכרון ושליטה בו, בניית אוצר מילים, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, הבעה בעל פה, שימוש בגרפים ועזרים וויזואליים ועוד.
החוקרים אומלי ושמוט ערכו מחקר הנוגע לאסטרטגיות למידה וחילקו את המושג לשלושה חלקים: אסטרטגיה מטא-קוגניטיבית – מטרתה תכנון וכיוון הלמידה; אסטרטגיות קוגניטיביות – אלו מעניקות דרכים מודעות בגישה איך ללמוד; אסטרטגיות חברתיות – מטרתן היא למידה בעזרת אינטראקציה עם אחרים.
קיימת הבחנה בין האסטרטגיות על פי השגת היעדים שלהן. את האסטרטגיות ניתן לחלק גם על פי תחומי תפקוד השונים אליהן הן מיועדות:
- אסטרטגיות זיכרון: אלו מיועדות לקידוד משופר של מידע על מנת לשלוף מידע טוב יותר בעת הצורך. אסטרטגיות זיכרון מתבססות על ארגון המידע באופן סמנטי, חזותי, כרונולוגי, ריגשי ועוד.
- אסטרטגיות אורייניות: אלו מיועדות לשיפור תפקודים אקדמיים דוגמת הבנת הנקרא, הבעה בכתב, פתרון בעיות מתמטיות ועוד.
- אסטרטגיות חשיבה: אלו מיועדות להפוך תהליכים לוגיים ליעילים יותר, דוגמת מיון, הכללה, השוואה, יצירתיות, הסקת מסקנות ועוד.
- אסטרטגיות ניהול עצמי: אלו מיועדות לייעול של תהליכים, דוגמת זיהוי קשיים, הצבה של מטרות, קבלת החלטות, תכנון, ניהול זמן בצורה יעילה ועוד. מדובר בעצם על התפקודים הניהוליים של כל אדם.
- מטא אסטרטגיות: אלו מבוססות על מטא קוגניציה ועוסקות בייעול השימוש בכלל האסטרטגיות. בראשן כמובן הצורך למצוא את האסטרטגיה הלימודית המתאימה לנו.
הקניות אסטרטגיות למידה
במקרים לא מעטים מסוגל הלומד לסגל לעצמו אסטרטגיות למידה באופן ספונטני או כתוצאה מחיקוי אחרים. לצד אלו, ישנם רבים המפתחים לעצמם אסטרטגיית למידה ייחודית להם. יש מקרים כמובן ולימוד של אסטרטגיית הלמידה אינו קורה, לבטח במקרים של קשיי למידה, לקויות למידה והפרעות קשב.
יש פעמים והקנייה של אסטרטגיית למידה נעשית במסגרות של הוראה מתקנת, הוראה ישירה ואף הוראה מפורשת. הדבר נעשה בהתאם למטרות החינוכיות, לצרכיו וסך יכולותיו של הלומד. המטרה היא לאפשר ללומד לחוות הצלחה בכך שיעמוד במשימות הלימודיות להן הוא נדרש. חלק מהדרכים ללמד ולתרגל אסטרטגיות נעשה באמצעות משחקי אסטרטגיה שגם הם מותאמים ללמוד ומטרות הלימוד שלו. הידיעה כי חוויית לימוד מהנה וחיובית יש בה להעלות את המוטיבציה של הלומד שמגייס מתוכו משאבים להמשך התהליך.
בהקניית אסטרטגיות למידה נרצה גם להביא כל תלמיד אשר יוכל להתמודד באופן עצמאי עם שיעורי הבית והמטלות להן הוא נדרש. כך ניתן לצמצם את תלות התלמיד בהוריו ואף למנוע מתחים בין בני המשפחה. אותה עצמאות בשיעורי בית ובמילוי מטלות יאפשרו לתלמיד כלים גם בעת משימות להן הוא נדרש בזמן מבחנים.
שלבים בהוראת אסטרטגיות למידה
אסטרטגיות למידה, כאמור, נבנות באופן טבעי וספונטני תוך כדי למידה. עם זאת, ניתן לייעל רכישת אסטרטגיות למידה במסגרות של הוראה פורמלית, הוראה מתקנת ועוד.
המדריך האמור להעביר לתלמידים את לימוד אסטרטגיית הלמידה לעבוד בשלבים מוגדרים. בשלב הראשון יהיה על המדריך להכין את תלמידיו לביצוע בכך שיעניק להם מידע אודות האסטרטגיה כדי שיוכלו ליישמה. בשלב השני ישנו הצורך לתרגל באופן מודרך אודות השימוש באסטרטגיה על ידי האזנה, דיבור, כתיבה וקריאה. בשלב השלישי יתפנו התלמידים לעבודה עצמית כשהם משתמשים באסטרטגיה שנבחרה על ידי המדריך החושף אותם למשימות. בשלב האחרון מתייחס להערכת התלמיד אודות השימוש שעשה באסטרטגיה. שלב חשוב בו על המדריך לחזק את החלקים שהיו מאתגרים יותר לביצוע אצל התלמידים.
ניתן לקחת כדוגמה את אסטרטגיית שימוש בגרפים וההתמודדות עם בעיות ויזואליות במתמטיקה. גרפים ובעיות וויזואליות במתמטיקה היו תמיד למאתגרות יותר בקרב תלמידים רבים. במסגרת תרגול אסטרטגיה זו על המדריך לעשות שימוש רחב בדוגמאות בכדי שהתלמידים ייחשפו לאופן פתרון הבעיות. לאחר מכן על המדריך לאפשר לתלמידים לתרגל את האסטרטגיות אליהן נחשפו כשהם נחשפים לכלל סוגי הגרפים הקיימים. במהלך ובסוף הלמידה תהה הנחייה נקודתית של המדריך לגבי אילו ייצוגים וויזואליים כדאי לבחור ולמה, תוך חיזוק החלקים החלשים אצל כל תלמיד.
