סמינריון מחקרי

בסוף התואר הראשון והשני מתבקש כל סטודנט בכתיבה של עבודה סמינריונית תוך בחירה בביצוע של סמינריון איכותני או מחקרי.

מהו סמינריון מחקרי?

הסמינריון המחקרי מבוסס על עובדות אותן ניתן להוכיח על בסיס נתונים מדעיים. ככל שכמות הנתונים של החוקר רחבה וגדולה יותר, כך יהיה לו קל יותר להגיע למסקנות אודות השערת המחקר ולהגיע לתוצאות שיקבלו תקיפות ומהמנות.

במקרה ולא ניתן להוכיח את הנחות היסוד במחקר ולבצע בו ניתוחים סטטיסטיים הוא לא ייחשב למחקר מדעי.

החוקר בסמינריון מחקרי יכול לאסוף את הנתונים באמצעות עריכה של סקרים, שאלונים וראיונות סגורים שבהם ייחשפו הנבדקים לשאלת המחקר. במקביל, ייעשה כמובן שימוש במאגרי מידע קיימים באמצעות איסוף מידע באופן אקטיבי. קיימות מסגרות מהן ניתן לקבל מידע מהימן ולפנות לספרות מחקרית קיימת.

לאחר איסוף המידע חשוב כמובן לעבד את הנתונים השונים וזאת באמצעות תוכנות דוגמת SPSS, eviews ועוד.

סמיניריון איכותני מול סמינריון מחקרי

המחקר הכמותי נוגע בחלק המדיד והכמותי של המידע. עם זאת, חלק זה אינו מסוגל "להתמודד" עם רגשות, תחושות ותהליכים נפשיים, כשאלו לא יכולים להיות מוגדרים כנתון מספרי מוחלט.

הפער הזה הוא זה שמסביר בעצם את ההבדל בין סמינריון מחקרי לאיכותני. הסמינריון האיכותני בוחן כלים מעמיקים, כשאלו אינם מתיימרים לנבא תופעות רחבות, אלא לבחון אך ורק את קבוצת הנבדקים הנחקרת.

המבנה של הסמינריון המחקרי

הסמינריון המחקרי מחולק לשבעה פרקים.

  • מבוא: המבוא מהווה רקע כללי למחקר ומטרותיו.
  • סקירת ספרות ורקע מדעי: כאן יש התייחסות לסוגיה או הבעיה אותה מבקש החוקר לבחון תוך שילוב של רקע ספרותי-מחקרי רלוונטי ואף תיאור המשתנים, כשלבסוף תצוין השערת המחקר.
  • שיטה: האופן בו החוקר אוסף את המידע ובאיזו צורה. יש לציין כמות הנבדקים, דרכי קבלת המידע וכיצד נאספו הנתונים.
  • ממצאים: החלק בו מציינים את ממצאי המחקר מבלי לפרט עליהם בצורה רחבה מידי.
  • דיון: בו פירוט רחב יותר של ממצאי המחקר ביחס ישיר להשערת המחקר וסקירת הספרות. בסוף הדיון יצויינו מסקנות המחקר.
  • מקורות: רשימה ביבליוגרפית בה עשה החוקר שימוש. כתיבת הרשימה צריכה להיעשות על פי כללי ה-APA.
  • נספחים: כלל החומרים והכלים בהם השתמש החוקר לאורך המחקר, למשל – עותק של השאלון שהועבר לנבדקים.

דגשים לכתיבה של סמינריון מחקרי

  • אינטגרציה: על החוקר להקפיד על מבנה לוגי רהוט והיגיוני, לבטח אם בחלק מהעבודה מדובר על ציון נתונים יבשים. אינטגרציה נכונה בכתיבת העבודה תיצור מבנה זורם והרמוני.
  • מחקר בצורת משפך: על המחקר להיות מוצג בצורת משפך. להתחיל מהחלק הכללי והרחב של הסוגיה בה בחרנו לעסוק כשאט אט לצמצם הכתיבה ולכוון אותה לשאלת המחקר הנקודתית שלנו.

קהילת נבדקים רחבה: למרות אי אלו אילוצים יש לנסות ולהגיע לכמה שיותר נבדקים על מנת לקבל תמונה רחבה כמה שניתן.

תעשו לנו לייק עדכונים שווים בעמוד !