כתיבת עבודה סמינריונית

עבודה סמינריונית הינה עבודה שנכתבת במסגרת סמינר מחקרי במהלך שנת הלימודים השלישית של הלימודים האקדמאים. לעבודה חשיבות רבה והיא דורשת מהסטודנטים להשקיע מאמצים רבים בדמות יכולת חשיבה, ניתוח מידע והסקת מסקנות. במסגרת הכנתה של העבודה הסמינריונית על הסטודנטים לאסוף חומרים מדעיים הנוגעים לנושא העבודה, לעבד את המידע שנאסף ולשלבו בתוכן העבודה. על הסטודנטים לחשוב על נושא ייחודי ומקורי שאותו טרם חקרו כשהוא ניתן לתחקור. במסגרת הכנת העבודה הסמינריונית על הסטודנטים לקיים ניסוי. בין אם העברת שאלונים, איסוף נתונים ומידע וניתוחם באמצעות תוכנות סטטיסטיות ייעודיות. בנוסף לכך, עליהם לנתח את הממצאים באופן ביקורתי ולהגיע למסקנות. סטודנטים רבים באופן טבעי זקוקים לליווי מקצועי ואף תמיכה על מנת לעמוד במשימה זו.

מהו האתגר המשמעותי בעבודה סמינריונית?

המאפיין המרתיע לרבים בעבודה סמינריונית נוגע לכתיבת העבודה. על אף שהסטודנטים עוברים במסגרת לימודיהם הכשרה בשנת הלימודים הראשונה בכל הנוגע לנושא הרחב של כתיבה מדעית, רבים מהם מתקשים להביע את מהלכי העבודה הסמינריונית בכתב. עבור סטודנטים רבים החשיבה על נושא העבודה, שאלת המחקר, איסוף החומר, העברת השאלונים והניתוח הסטטיסטי נחשבים לשלבים קלים יותר. האתגר היותר מורכב וקשה עבור רבים נוגע לכתיבת העבודה תוך התייחסות למבנה הייחודי שלה.

מה מייחד כתיבת עבודה סמינריונית?

כתיבה של עבודה סמינריונית אינה שונה בהרבה מסוגי כתיבה אחרים. הבסיס לכתיבת עבודה סמינריונית הוא עדיין בעקבות ועל נושא מסוים. מטרת המחקר והכתיבה של עבודה אקדמאית היא להציג נושא ייחודי ועל כן על הכתיבה לתאר את אותו הנושא ממספר זוויות. בכתיבה של עבודה סמינריונית יש להתחיל עם מבוא תיאורטי, לתאר את כל שלבי המחקר שנעשו, מהם כלי המחקר בהם עשינו שימוש, תיאור של תהליך המחקר ועוד. רוב הכתיבה נעשית בשדה התיאורטי והספרותי, שהוא מהווה את הבסיס לעבודה כשבהמשך מחברי העבודה מתארים אודות המידע שעיבדו וערכו על מנת שבדיקתם תהה מעוגנת תחת מסגרות המדע המקובלות.

תכלית כתיבת העבודה הסמינריונית

כפי שהזכרנו קודם, תכלית כתיבת העבודה הסמינריונית היא לשקף את הנעשה במחקר, להציג את השדה התיאורטי ומסקנות המחקר. דגש נוסף שנוגע לכתיבת העבודה נוגע לסגנון הכתיבה. על הכתיבה לשקף כתיבה מדעית תחת שמירה על כל העקרונות האקדמאים והמדעיים של כתיבה זו והיא כוללת אזכורים, ציטוטים ורשימה ביבליוגרפית. על הכתיבה להיות מתומצתת, בהירה, מנוסחת היטב ולא להגיע מהמקום האישי של הכותבים ומבלי לעשות שימוש במטאפורות או כל סגנון ספרותי ואומנותי אחר.

פרק הדיון בעבודת סמינריון

סטודנטים רבים אינם אוהבים את העבודה שאין הם יכולים להוסיף ידע אישי משלהם אלא צריכים להסתמך בעבודות אקדמאיות על ידע שכבר קיים. בפרק הדיון מקבלים הסטודנטים ההזדמנות להביא תובנה אישית שלהם המעוגנת בספרות המחקרית ומבטאת את ממצאי המחקר שלהם.

פרק הדיון, אם כך, מהווה שיח בין הספרות המחקרית, שהציגו הסטודנטים בתחילת העבודה, ובין ממצאי מחקרם. משמעות חלק הדיון בהסברת הממצאים שהושגו וחיבורם לספרות המקצועית. בדיון אנו אמורים להסביר האם הממצאים שלנו במחקר תומכים בממצאים של מחקרים קודמים או שיש וסותרים אותם או את חלקם.

פרק הדיון מתחיל בהצגת שאלת המחקר ומטרתו באופן מתומצת. בהמשך מובאים עיקרי ממצאי המחקר בתמציתיות ללא שימוש בציטוטים ומוצגת הטענה המחקרית של הספרות הקיימת. בהמשך הדיון מובא הסבר לגבי כל ממצא – מדוע הממצא במחקר שלנו סותר את הידע הקיים, מדוע הממצאים סותרים את ההשערות, באיזה אופן, בצורה מלאה או חלקית ועוד.

חלק הדיון מחולק לפסקאות כשבכל פסקה מובא ממצא, מקור ספרות אודותו והסבר. לאחר הצגת הממצאים העיקריים ניתן אף להציג ממצאים שוליים.
ניתן לקחת כדוגמה סמינריון הדן על הבדלים מגדריים ובו מוצג ממצא על הבדלים בין גברים לנשים בתחומים רבים, כשבתחום אחר לא נרשם הבדל משמעותי. אותו תחום שבו אין הבדל משמעותי ייחשב על פניו כממצא קטן אך יש בו חשיבות רבה לסוגיה הרחבה של ההבדלים המגדריים והוא יכול לשמש כבסיס למחקר נוסף בעתיד. הדיון הוא המקום להסביר זאת.

לא פעם נהוג במחקרים איכותניים להציג את הממצאים בחלוקה לקטגוריות ורק בהמשך להתייחס ישירות לשאלת המחקר. דוגמה לכך בסמינריון איכותני יכולה להתבטא במחקר בתחום החינוך הנוגע לעמדות המורים מנקודות מבט מקצועיות. במקרה זה יוצגו הממצאים על פי הקטגוריות עם הסבר לכל קטגוריה המגובה בסקירת ספרות, כשלאחר מכן תהה התייחסות לקטגוריה הבאה.
כלל חשוב בפרק הדיון הוא לחזור תמיד לשאלת המחקר, להציג הממצאים ולהסביר כיצד הם עונים ומשתלבים עם שאלת המחקר. בסיום הדיון מובא סיכום של הממצאים בכללותם ומוצגות אף מסקנות המחקר, המלצות יישומיות ומגבלות המחקר תוך המלצה למחקרים בעתיד.

פרק הדיון אמור להיות בין ארבעה לשישה עמודים. אורכו תלוי במספר ההשערות והשאלות שהועלו בראשית המחקר.

את הממצאים בדיון יש להציג בצורה קצרה וממוקדת מבלי לחזור על סקירת הספרות, אלא רק על אזכורים חשובים המתכתבים יחד עם ממצאי המחקר.

לרוב, פרק הדיון מחולק לשני חלקים עיקריים. הראשון הוא החלק בו מוצגים הממצאים והטיעונים העיקריים ובחלק השני הסיכום והמסקנות.

תעשו לנו לייק עדכונים שווים בעמוד !