פסיכומטרי כל מה שצריך לדעת
פסיכומטורי : הבחינה הפסיכומטרית, ששמה הקודם היה מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות ונכונה אצל רבים בפשטות כ"מבחן פסיכומטרי", מהווה בחינה הנערכת בישראל מ-1984 ומשמשת ככלי מיון לקבלה של מועמדים ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ומכללות בישראל.
את המבחן הפסיכומטרי עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שיוסד בזמנו על ידי האוניברסיטאות בישראל. מטרת המבחן היא לנבא את סיכויי הצלחת המועמדים בלימודים האקדמאיים בהמשך. יחד עם ציון המבחן הפסיכומטרי נוצר ציון משוקלל הכולל את ציוני הבגרות. מכאן, ציונים גבוהים של תעודת הבגרות והמבחן הפסיכומטרי מהווה בישראל את המנבא המוביל לקבלת ציונים גבוהים גם באקדמיה.
מטרת המבחן הפסיכומטרי
המבחן הפסיכומטרי משמש, כאמור, למיון מועמדים ללימודים גבוהים באוניברסיטאות ומכללות. מטרת המבחן לנבא את סיכויי ההצלחה של אותם מועמדים. החלטות הקבלה למוסדות הלימודיים מתבססות לרוב על ציון סכם המהווה ממוצע משוקלל של המבחן הפסיכומטרי ובחינת הבגרות. ברוב מסגרות הלימוד בישראל ניתן לציון המבחן הפסיכומטרי משקל שווה לזה של בחינות הבגרות.
במקרים ובהם הביקוש ללימודים עולה על ההיצע, בחירת המועמדים נעשית לגבי אלו שזכו בציון הגבוה יותר, מתוך נקודת ההנחה שלהם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודיהם האקדמאים. במחלקות לימוד אחרות דואגים כמובן להציב רף מינימלי מתוך ההנחה שמי שאינו עובר רף זה לבטח גם יתקשה בעתיד לסיים את לימודיו.
את המבחן הפסיכומטרי עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שיוסד בזמנו על ידי האוניברסיטאות בישראל. מטרת המבחן היא לנבא את סיכויי הצלחת המועמדים בלימודים האקדמאיים בהמשך. יחד עם ציון המבחן הפסיכומטרי נוצר ציון משוקלל הכולל את ציוני הבגרות. מכאן, ציונים גבוהים של תעודת הבגרות והמבחן הפסיכומטרי מהווה בישראל את המנבא המוביל לקבלת ציונים גבוהים גם באקדמיה.
מועדי המבחן הפסיכומטרי
המבחן הפסיכומטרי נערך במספר אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ והוא מתקיים בכל שנה בארבעה מועדים. מספר ימים לפני פסח – בחודשי מרץ אפריל, בתחילת חופשת הסמסטר – לרוב בתחילת יולי, בתחילת ספטמבר עם תחילת שנת הלימודים בבתי הספר ומועד בחורף בזמן חופשת החנוכה בחודשי דצמבר ינואר.
נכון לקיץ 2020 המחיר למבחן הפסיכומטרי היא 560 ₪.
שפות
מבחן הפסיכומטרי נערך במספר שפות. נכון ל-2020 השפות בהן מוגש המבחן הן עברית, ערבית, רוסית, צרפתית ונוסח משולב של אנגלית ועברית. הבחינות בעברית וערבית נערכות בכל ארבעת המועדים, כששאר השפות נערכות בשניים מתוך ארבעת המועדים בכל שנה.
במידה ואתם מעוניינים לעשות פסיכומטרי משולב שפות לחצו כאן למידע נוסף
מבחן הפסיכומטרי בתנאים מותאמים
המבחן הפסיכומטרי נגיש ואפשרי גם לנבחנים בעלי מוגבלות פיזית, רפואית או נפשית ולנבחנים בעלי לקויות למידה שונות. הבחינה בתנאים מיוחדים נערכת תוך שלושה שבועות ממועד הבחינה המקורית. זכאות לבחינה זו נקבעות לאחר הגשת בקשה בהתאם להנחיות באתר מאל"ו.
התנאים לבחינה בתנאים מותאמים נקבעים באופן פרטני כלפי כל נבחן. בין היתר ניתן ליהנות מבחינה ממוחשבת, תוספות זמן, הפסקות בין חלקי המבחן, התאמת התנאים הפיזיים והתאמות הנעשות עבור לקויי ראיה.
מבנה המבחן הפסיכומטרי
המבחן בודק את יכולתו של הנבחן בשלושה תחומים – חשיבה מילולית, כמותית ואנגלית. בבחינה קיימת מטלת כתיבה ושמונה פרקים של שאלות ברירה. שני פרקים בכל אחד משלושת התחומים ועד שני "פרקי פיילוט", שהם פרקים המוגשים כחלק מפרקי המבחן אך אינם יהיו חלק מהציון הסופי והם משמשים לצורכי נוסחים ומועדים שונים ואף עבור בחינת תפקודן של שאלות עבור מועדים עתידיים.
לנבחנים אין דרך לדעת מהם פרקי הפיילוט ועל כן הם נדרשים להתייחס לכל הפרקים באותו האופן. במאל"ו מציינים כי במבחן עצמו עשויים להופיע פרקים ושאלות מבחינות קודמות, שינויים במספר השאלות, בזמן המוקצב להם לפתרון וכן בהוראות לפתרון כל שאלה.
מטלת הכתיבה במבחן הפסיכומטרי
המבחן הפסיכומטרי מתחיל עם מטלת כתיבה לה מוקצבים 30 דקות. בשאר השפות מטלת הכתיבה אורכת כ-35 דקות. אורך החיבור הנדרש הינו כ-25 שורות לפחות. במטלה זו הנבחנים נדרשים בכתיבת חיבור בנושא נתון. על החיבור להיות כתוב בסגנון עיוני, יש להציג בו בצורה מושכלת רעיונות ולדון בהם.
הציון במטלת הכתיבה מהווה כרבע מהציון בתחום החשיבה המילולית, כשהוא עצמו מורכב משני ממדים – לשון ותוכן. טווח הציונים של כל ממד נע בין אחד לשש. מטלת הכתיבה נבדקת על ידי שני מעריכים בלתי תלויים. הציון הסופי של המטלה מהווה שקלול של ארבעה ציונים הניתנים משני המעריכים. הנבחנים עצמם לא יוכלו לדעת את משקל ציון מטלת הכתיבה המגולם בתוך הציון הסופי של הציון המילולי.
ממד התוכן מתייחס לעושר ואיכות הטיעונים בטקסט וכן לאופן שבו מודגמת חשיבה ביקורתית. ממד הלשון מתייחס לבהירות הניסוח, תקינות סגנון הכתיבה ולדיוק הלשוני. רכיבים אלו מהווים את הבסיס לכתיבה עיונית איכותית ונבחנים שאינם שולטים באותם רכיבים במידה מספקת יתקשו להציג הידע שלהם בכתב.
חשיבה מילולית
נכון ל-2020 פרק החשיבה המילולית בשפה העברית כולל כ-23 שאלות (בשאר השפות הפרק יכלול 20 שאלות).
סוגי השאלות בפרק המילולי כוללים שלושה סוגי שאלות.
- שאלות אנלוגיות: שאלות אלו בוחנות שלושה רכיבים של יכולת מילולית – העושר הלשוני של הנבחן, היכולת לזהות יחסים בין זוגות מילים או ביטויים והיכולת להחיל יחסים אלו על זוגות אחרים של מילים וביטויים.
- שאלות היגיון והסקה: שאלות הנוגעות בהבנה של טקסט קצר, שאלות הסקה מהטקסט, השלמת משפטים ועוד.
- הבנת הנקרא: חלק המכיל טקסט, לרוב ממאמר מדעי, שאחריו מספר שאלות הבנה.
רמת הקושי של השאלות בכל חלק עולה בצורה הדרגתית למעט שאלות הבנת הנקרא.
הנבחנים לא יוכלו לדעת מה המשקל היחסי של כל סוגי השאלות ביחס לציון הסופי של החלק המילולי.
חשיבה כמותית
הזמן המוקצב לחלק זה הוא 20 דקות. נכון ל-2020 מכיל חלק זה כ-20 שאלות הכוללות בעיות בתחומי המתמטיקה השונים – גאומטריה, אלגברה, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס, הסקת מסקנות מתוך תרשימים ועוד.
לרוב, רמת השאלות בחלק זה עולה. תחילה נחשפים הנבחנים לשאלות הקלות ובהמשך הם נחשפים לשאלות קשות יותר.
הידע הנדרש בחלק זה מקביל לרמת הבגרות במתמטיקה בשלוש יחידות לימוד, שהיא הרמה המינימלית הנדרשת עבור כל מועמד המעוניין בלימודים אקדמאיים.
אנגלית
נכון ל-2020 החלק באנגלית כולל 22 שאלות הבוחנות את הידע ושליטת הנבחן בשפה האנגלית. לחלק זה מוקצבות כ-20 דקות, כשהשאלות כוללות שאלות של השלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא.
רמת הקושי בחלק זה עולה באופן הדרגתי למעט השאלות הנוגעות להבנת הנקרא.
לכתבה בנושא משקל האנגלית במבחן הפסיכומטרי לחצו כאן
ציון המבחן הפסיכומטרי
סולם הציונים במבחן הפסיכומטרי נע בין 200 ל-800. הציון הסופי מהווה שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים, כשהחלוקה היא 40% לחלק הכמותי, 40% למילולי ו-20% לאנגלית. הציונים בכל תחום בנפרד נעים בין 50 ל-150 ותלויים במספר הטעויות של הנבחן ואף בפעולות סטטיסטיות שמתקנות הבדלי קושי בין נוסחים שונים. מטרת פעולות אלו לדאוג כי ציון הנבחן לא יושפע ממועד הבחינה.
החל מאוקטובר 2011 מחושבים עבור כל נבחן שני ציונים נוספים לצד הציון הכללי. ציון אחד הוא ציון בדגש כמותי, כשהוא מחושב עם משקל של 60% לחלק הכמותי, כששאר החלקים הם בעלי משקל של 20% כל אחד. הציון הנוסף הוא ציון בדגש מילולי ובו משקל של 60% לחלק המילולי, ככשאר החלקים הם בעלי משקל של 20% כל אחד. ציונים אלו מאפשרים למוסדות האקדמיים השונים להתייחס גם אליהם כמשקל בהחלטה לגבי מועמדותו של כל מי שמבקש ללמוד במסגרתם.
הציון בחלק האנגלית משמש ככלי לרמת סיווג האנגלית של הנבחנים ומשמש לקביעת רמת והיקף הקורסים באנגלית שאותו נבחן יתבקש להם בלימודים האקדמאים. סיווג לרמת האנגלית ניתן גם להשיג על ידי שני מבחנים נוספים שעורכים במאל"ו – מבחיני אמי"ר ואמיר"ם.
מאפייני הציונים במבחן הפסיכומטרי
הציון הסופי במבחן הינו ציון יחסי המשקף את מיקומו של הנבחן ביחס לכלל הנבחנים מאז ומעולם. הציון המתקבל הינו בר השוואה לציונים בכל מועדי הבחינה, השפות והנוסחים. הציון אינו מושפע מנוסח הבחינה, השפה, מועד הבחינה או מקבוצת נבחנים שהבחנה במועד מסוים.
באתר האינטרנט של מאל"ו התייחסו לסוגיית הציון באומרים כי "ההבדלים בין מועדי הבחינה השונים, בין נוסחי הבחינה בכל שפה ובין הנוסחים לבין עצמם אינם משפיעים על הציון. דרך חישוב הציונים מבטיחה שגם אם תיבחנו במועד שבו רמת היכולת של הנבחנים שונה מהממוצע, ציונכם לא יהיו שונים מהציונים שהייתם מקבלים אילו נבחנתם בכל מועד אחר".
התפלגות הציונים במבחן הפסיכומטרי הינה התפלגות נורמלית. התפלות לה ממוצע של 550 וסטיית תקן של 106.6. כפי שידוע, בהתפלגות נורמלית ככל שמתרחקים מן הממוצע הציון נעשה פחות שכיח.
על בסיס נתוני מאל"ו, בשנת 2019 רק כ-5,500 נבחנים, שהיו כ-5.6% מכלל הנבחנים באותה שנה, קיבלו ציון של 701 ומעלה. מתוך אלו, רק ציונים של שלושה נבחנים היה 791 ומעלה. על אותו אופן, כ-2,100 נבחנים, שהיו כ-2.9% מהנבחנים באותה שנה, קיבלו ציון של 350 ומטה.
הציון הממוצע ב-2019 היה 579 לעומת ציון ממוצע של 495 בקרב אלו שנבחנו בשפה הערבית. על פי מאל"ו פער זה דומה לפערים הקיימים גם במבחני המיצ"ב, במבחנים בינלאומיים ואף בציוני שנה ראשונה באקדמיה ובכף משקף בעצם את המציאות ואינו מהווה הטייה כלפי קבוצה מסוימת. בנוסף לכך, בשנים 2004-2019 קטן באופן הדרגתי ועקבי הפער בין ציון הנבחנים בעברית לבין אלו שנבחנו בערבית.
פער נוסף קיים גם בין ציוני גברים ונשים. ב-2019 עמד הציון הממוצע של גברים על 571 ושל נשים על 534. כפי הנראה, פער זה נוגע לעובדה כי גברים בעלי יכולות נמוכות בוחרים לא להיבחן ואילו נשים בעלי יכולות דומות כן ניגשות לבחינה. עדות לטענה זו ניתן לראות בכך ששיעור הגברים הניגשים לבחינה נמוך משיעורם באוכלוסייה.
מחקר שנערך במסגרתם של נאמני תורה ועבודה התגלו פערים בהשוואות בין נבחנים דתיים לחילונים. במחקר שנערך לאורך 2000-2012 נמצא כי בעוד הציון הממוצע של בוגרי חינוך ממלכתי היה 577, הציון הממוצע של בוגרי חינוך ממלכתי דתי עמד על 554.
הכנה למבחן הפסיכומטרי
חוסר היכולת לדעת מבנה הבחינה ואופי השאלות שיופיעו בה עומדות כנגד הנבחנים. במאל"ו ממליצים לכלל הנבחנים לתרגל בעצמם מבחנים לדוגמה, כשבאתר האינטרנט שלהם ניתן לתרגל נוסחי בחינה שונים. החל מפברואר 2009 מחוייבים מאל"ו לפרסם את אחד מנוסחי הבחינה בתום מועד הבחינות.
בישראל נפתחו לאורך השנים מספר מסגרות המספקות קורסי הכנה ותרגול לקראת הבחינה הפסיכומטרית. למול הביקורות שנשמעו נוכח עלויות הקורסים, פתח המשרד לשוויון חברתי בתחילת 2019, יחד עם מאל"ו, קורס מקוון חינמי כהכנה לבחינה בעברית, כשקורס נוסף לנבחנים בשפה הערבית נמצא עדיין בפיתוח.
על פי מחקר שערכו במאל"ו נבחנים שהתכוננו למבחן הפסיכומטרי באחת ממסגרות הלימוד שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד לעומת התכוננות למבחן באופן עצמאי. נתון נוסף מצביע על כך שנבחנים הניגשים למבחן הפסיכומטרי פעמיים ויותר הם גבוהים יותר לעומת אלו שניגשו בפעם הראשונה. תופעה זו מוסברת על פי מספר גורמים, בין אם בשל חוויית המבחן החוזרת והכנה נוספת תוך שיפור הידע של הנבחן.
מבחנים משלימים לצד המבחן הפסיכומטרי
לצד המבחן הפסיכומטרי נדרשים הסטודנטים לעתיד, כאמור, לידע מספק בעברית ואנגלית. לצורך מיון הסטודנטים בתחומים אלו מוצעים על ידי מאל"ו מספר מבחנים באנגלית ועברית.
- מבחני אמי"ר \ אמיר"ם: מבחנים המוצעים על מנת לסווג ידע הנבחנים באנגלית עבור מועמדות ללימודים אקדמאים. הציון במבחנים אלו הינו בר השוואה לציון הניתן במסגרת המבחן הפסיכמוטרי ובכך אותם נבחנים יכולים לקבל ציון באנגלית מבלי הצורך לגשת לכל המבחן הפסיכומטרי על כלל חלקיו.
- מבחני יע"ל \ יע"ל נט: מבחנים המוצעים על מנת לסווג ידע הנבחנים בעברית עבור מועמדות ללימודים אקדמיאים. ציון במבחנים אלו אף נדרש על ידי חלק ממסדות הלימוד בישראל לרוב ממועמדים בוגרי מערכת החינוך הישראלית שלא למדו בתיכון שבו שפת ההוראה הייתה עברית.
המבחן הפסיכומטרי לאורך השנים
המבחן הפסיכמורי מתקיים החל מדצמבר 1983 כשלאורך השנים חלו שינויים במבנה המבחן ואף בתנאי ההיבחנות. חלק מהשינויים לאורך השנים מהווים חלק מ"אבולוציית" המבחן וחלק אחר נקבעו כהוראות שעה על מנת להעניק מענה לצורך תקופתי או נקודתי.
השינויים במבחן הפסיכומטרי חלו במספר אופנים.
- מבחני צורות: עד סוף שנות השמונים הופיעו במבחן הפסיכומטרי מבחני צורות. עם הזמן התברר כי מגוון השאלות האפשריות במבחני הצורות מוגבל וביצוע הנבחנים במבחנים מושפע רבות מאימון כשנמצא גם מתאם גבוה עם התחום הכמותי. אלו הביאו להחלטה להסיר בהמשך את מבחני הצורות מהמבחן הפסיכומטרי.
- ידע כללי: עד סוף שנות השמונים הופיעו במבחן הפסיכומטרי שאלות ידע כללי. השאלות הוסרו עם הזמן בשל הסברה כי שאלות ידע כללי תלויות תרבות ובכך עלולות להפלות אוכלוסיות על בסיס מוצא ורקע.
- פרסום ציונים ותת ציונים: החל מ-1985 ציון המבחן הפסיכומטרי נשלח גם לנבחנים לצד עדכון המוסדות האקדמאים.
- הוספת דגש כמותי ומילולי: החל מ-2011 מחושבים, בנוסף לציון הכולל של המבחן, שני ציונים נוספים. ציון אחד נותן משקל לחלק המילולי והאחר לכמותי.
- הוספת מטלת כתיבה: עד 2012 לא היה במבחן הפסיכומטרי מטלת כתיבה. עם הוספת מטלה זו קוצר החלק המילולי ואף הוסרו שאלות מציאת שורש, אוצר מילים, חלק משאלות ההיגיון ואף שאלות מהחלקים הכמותיים והחלק באנגלית.
- רפורמת 2018: עד 2018 חלו בכל שנה חמישה מועדים למבחן כשלא היה ניתן לגשת לשני מבחנים עוקבים. החל מ-2018 מתקיימים רק ארבעה מועדים בכל שנה, כשכעת כן ניתן לגשת למבחנים עוקבים ללא הגבלה.
בנוגע לעתיד הקרוב פרסמו במאל"ו ביוני 2019 כי הם בוחנים שינויים במבנה החלק באנגלית. הכוונה היא לערוך חלק זה מול מחשב ובו תהה התייחסות לכתיבה באנגלית והבנת הנשמע. לשינוי אין כרגע תאריך ליישום והוא נועד להתאים את החלק באנגלית לתקן ה-CEFR האירפואי להערכת בקיאות של לומדי שפה זרה.
טענות נגד המבחן הפסכומטרי
נגד המבחן הפסיכומטרי נטען כי נבחנים בעלי רקע תרבותי מסוים נוטים להצלחה גדולה יותר לעומת אחרים. בנוסף לכך, נטען שמבנה המבחן והתוכן שבו עלול להקשות על נבחנים להם לקויות למידה.
ביקורת נוספת על המבחן הפסיכומטרי נוגעת לעובדה שעלות קורסי ההכנה מהווים מכשול בפני מועמדים להם קשיים כלכליים ובכך לספק יתרון יחסי למועמדים המגיעים ממסגרת מבוססת כלכלית, שבה אפשר לעמוד בעלות קורסי ההכנה. טענה זו איבדה ממשקלה לאחר פתיחת קורס ההכנה המקוון המאפשר הכנה למבחן ללא כל עלות כספית.
טענות נוספות של ביקורות נוגעות להשפעת ההכנה על הביצוע במבחן עצמו. בבסיס טענה זו טוענים המבקרים שהשתתפות בהכנה זו מביאה לתועלת לנבחנים, אך אין בה לשפר את כישוריהם עבור הצלחה במסגרות האקדמאיות. מכאן ניתן להבין שהביקורת היא שהמבחן הפסיכומטרי לא מודד את מה שהוא אמור למדוד.
בינואר 2014 הצהיר שי פירון, שר החינוך דאז, על כוונתו לבטל את המבחן הפסיכומטרי, כך שניתן יהיה להתקבל ללימודים אקדמאים על בסיס תעודת הבגרות בלבד. התנגדותם של ראשי האוניברסיטאות הביאה להישארות המבחן ככלי מיון ללימודים גבוהים, כשהוסכם שרק מועמדים עם ציוני בגרות יוצאי דופן יזכו לפטור מהמבחן הפסיכומטרי.
קבלה ללימודים באקדמיה ללא מבחן פסיכומטרי
ב-2015-2016 החלו מוסדות אקדמאיים לפרסם ערוצי קבלה ללא הצורך בציון של מבחן פסיכומטרי. מדובר לרוב על חוגים במקצועות המדעים וההנדסה.
על בסיס החלטה זו קיימת אפשרות לקבלה ללימודי תואר ראשון ללא מבחן פסיכומטרי תוך הסתמכות רק על תעודת הבגרות. אפשרות נוספות כוללת מעבר דרך "האוניברסיטה הפתוחה" במסלול בו מתאפשר לסטודנטים ללמוד מספר קורסים עבור האפשרות להתקבל בהמשך ללימודים על בסיס הישיגהם בקורסים השונים. מוסדות לימוד אחרים מאפשרים קבלה על בסיס קורסים מקוונים, תוך שכלול הציונים בסוף אותם קורסים יחד עם ציוני הבגרות.
